בילדותי נטענו עץ ברוש כשהייתי בכיתה א' בבית-הספר היסודי 'בן גוריון'. הוא היה שתיל בגובה של מטר ותוך כמה שנים גבה לגובה ביה"ס עצמו. בראייה לאחור הבנתי את עוצמתו של העץ ונטיעתו באדמה. עקבתי אחר השינויים שמתרחשים בו גם לאחר בגרתי ועזבתי את ביה"ס. העץ היה הרבה מאד שנים גבוה ויציב במקומו. כיום אני חי בבניין ואין לי גינה. ובגלל שאני מאד אוהב עצים יש לי רעיון שרץ כבר שנים של נטיעת עצים בגינות של חברים. הרעיון שלי הוא שאני קונה עץ צעיר, שותל אותו בגינה של חבר שגר במושב או בשטח חקלאי

הילדים גדלים וגם אנחנו. שנות ההתבגרות הצעירה שלהם בעיצומן (גילאי 10-13 פלוס מינוס). שנים המאופיינות בשינויים, צרכים חברתיים חדשים והתבגרות המשפחה. מסע בטבע מאפשר לנו להיות אחד עם השני/ה ברצף, בתשומת לב ודאגה אחד לשני/ה, זמן נסיעה והליכה יחד עם עוד אנשים טובים. מסע בטבע מזמין תמיד הרפתקאות חדשות. תנאים שונים מהשגרה, הפסקה ברצף המידע והמסכים, התמקדות בצרכים בסיסיים וקשב לעצמנו. טבע, הליכה, מזון - הכל מתחדד. האתגר הפיזי מאפשר לנו להתמודד עם יכולותינו, להבין מרחק וגובה, אדמה ואבנ

רכישת חברים זו משימת חיים – שותפי דרך, בני-זוג וקולגות לעבודה. את המיומנות לרכישת חברים מתחילים מגיל צעיר ביצירת קשרים בריאים ומבוססי אמון. הורה מעוניין שילדיו יתרועעו בחברת ילדים חיוביים, נעימים, אטרקטיביים בעצמם. ילדים רבים (בגילאים שונים) חושבים אם להזמין את חבריהם אליהם ותוהים כיצד אותם חברים יחוו את הבית האישי שלהם, את הוריהם, את הריח וסגנון הדירה, האוכל והנוכחים הנוספים. הורה יכול לסייע ביצירת "אטרקטיביות חברתית". מודעות לנושא יכולה להתבטא בשימוש נכון במשאבי ההורה לאטרק

אנחנו מתאמצים מאד לשמח את הילד שלנו ולפעמים מאמץ גדול מוליד אכזבה גדולה. עשינו מאמץ להתקרב והרגשנו ריחוק... רצינו ערב רגוע ויצא לנו ערב מלא כעס ומרמור. האם יש בזה היגיון? כן. מאמצים גדולים יכולים להוביל לתוצאות מעולות אך עלולים להוביל לתחושת כישלון ואכזבה. המאמץ שלנו מגביר מאד ציפייה בכל תחומי החיים ובמיוחד בהורות. הכאב שמאמצינו היו לשווא ולא זיכו אותנו בהערכה ובחוויה טובה היא עצמה מקור לדכדוך נוסף. "בפעם הבאה אני לא אתאמץ עבורך!" כשזה נוגע למילוי סיפוקם של הילדים שלנו אנ

האם הילד שלי אוהב אותי? סומך עלי? אני הורה טוב? אין הורה שלא עסוק בשאלות האלה. הקשר עם ילדינו הוא מהגורמים המשמעותיים ביותר לסיפוק, הנאה ומשמעות... אך גם לכל התחושות ההפוכות. אנו עסוקים בניסיון מתמשך לרצות את הילדים בלי להתיש את עצמנו בדרך. האם אנחנו מצליחים. שאלות לגבי טיבה של ההורות לא צריכות להבהיל אותנו. נסיבות החיים משתנות והצרכים של הילדים גדלים כל הזמן ואיתם השאלות. אנחנו רוצים להיות טובים אליהם. אבל מה המידה הנכונה לאהבה? מתי עלינו להשתנות בעצמנו? מה נדרש מאיתנו כהורי

הורות מתחילה בהריון והיא קשר בלתי נפרד ביננו ובין ההורים שלנו וכמובן ביננו ובין הילדים שלנו. היא כוללת אחריות, אהבה והמשכיות - "לא בוחרים הורים", ולא בוחרים ילדים. חברות היא בחירה של יחסים עם אדם קרוב. חברויות בעבודה, חברויות שכנים וחברים שגדלנו איתם בילדות. גם הילדים שלנו שאיתם יש לנו יחסי הורה-ילד יכולים להיות חברים אך זו בחירה שנעשית עם השנים ולא מחליפה את הצורך ביחסי הורות. חברות טובה בין בני משפחה היא כזו כאשר שני הצדדים בוחרים בה כתוספת ליחסי המשפחה. היתרונות והחסרונות

הלוואי והייתה "חוברת הפעלה להורים" אבל אין. דילמות ומצבים לא מוחלטים הם אתגרים שחוזרים על עצמם ודורשים מאיתנו כהורים לפתח הוראות אישיות לפעולה. כאלה שנכונות, מתאימות ועובדות לנו. . ספירלה ההורות משתנה מרגע לרגע. דמויות ההורים שלנו משפיעות עלינו לאורך החיים וממשיכות להשפיע גם אחרי מותם. כהורים בעצמנו - נדרשת גמישות והתאמות למציאות ולגילאים המשתנים. סביבה חברתית נעימה בבית תשפיע על חיי המשפחה, שכנים ומשפחה מורחבת. כפי שסביבנו התפתחה זוגיות ואז הורות כך סביב ילדינו מתפתחים אחים,

מתוך כלל התפקידים בהורות אני מעוניין להתמקד בשטיפת הכלים בכיור. מדוע? מכיוון שכל פעולות הבית, יצרניות ונעימות ככל שיהיו מסתיימות בצורך לסדר אחרינו, לכבס בגדינו ולשטוף את הכלים בכיור. גם חופשה מעולה מסתיימת בפריקת מזוודה והר כביסה. הפעולות בהורות אינן מסתיימות לעולם ונדרשת מאיתנו כהורים הכנה מחודשת למשימות המחר. מתוך שיחות עם מאות ילדים ואירוח של חברים של הילדים - בדרך כלל אם מבקשים מילדים לפנות שולחן ולשטוף את הכלים של הארוחה שזה עתה סיימו - הם תופסים זאת כ'עונש' או כ'תפקידם