הוא אוהב אותי?

האם הילד שלי אוהב אותי? סומך עלי? אני הורה טוב? אין הורה שלא עסוק בשאלות האלה. הקשר עם ילדינו הוא מהגורמים המשמעותיים ביותר לסיפוק, הנאה ומשמעות... אך גם לכל התחושות ההפוכות. אנו עסוקים בניסיון מתמשך לרצות את הילדים בלי להתיש את עצמנו בדרך. האם אנחנו מצליחים.

שאלות לגבי טיבה של ההורות לא צריכות להבהיל אותנו. נסיבות החיים משתנות והצרכים של הילדים גדלים כל הזמן ואיתם השאלות. אנחנו רוצים להיות טובים אליהם. אבל מה המידה הנכונה לאהבה? מתי עלינו להשתנות בעצמנו? מה נדרש מאיתנו כהורים כדי להצליח להישאר אהובים בלי לגמור את כוחותינו. זו שאלה מורכבת שחוזרת על עצמה ותיענה שוב ושוב.

ילדים נסמכים על מי שדואג להם. אנחנו עייפים, מוטרדים ומרוכזים בפרנסה או סתם חסרי שקט בעולם דיגיטאלי. הילדים מביטים בנו בעודנו מנסים להחזיק כוחות. השאלה 'האם אפשר לסמוך על ההורים שלי?' היא בעיני שאלה יומיומית עבורם שנענית ללא הפסקה (לא במודעות). התנהגויות הוריות שליליות ישפיעו על האופן בו הילדים תופסים אותנו והתנהגויות חיוביות של דאגה, פרנסה ועזרה בפתרון-בעיות ייתנו ביטחון שיש על מי לסמוך.

שאלה האהבה לכאורה אינה שאלה. אנחנו כלל לא מדמיינים שהילדים לא-יאהבו אותנו (ובצדק). אבל אהבה היא מונח תיאורטי והחיים הם עניין מעשי. ילדים 'אוהבים' שקונים גלידה ו'לא-אוהבים' שמונעים מהם גלידה. האהבה שאנו משתוקקים אליה אינה מובנת וגם לא פשוטה להשגה. אנו שואפים אליה בקשר ורוצים שתהיה בלתי תלויה בגורמים חיצוניים כמו גלידה או צעצועים. אך ילדים מרגישים מעשים ופעולות שאנו עושים כלפיהם, ועל מנת לפתח אהבה וביטחון - אנו צריכים להתאמץ ולהוכיח אכפתיות ואחריות שרואה תמונה רחבה הרבה יותר מאשר כעס בגלל מחסור בגלידה, יום עצוב או ציון נמוך במבחן.

הורות היא 'מעשה ניסים במעשים'. הורה קשוב ואחראי עושה את תפקידו כל הזמן וללא מנוחה, דואג ומספק את הצרכים הבסיסיים. ילדים מביטים ובוחנים אותנו כל הזמן ובצדק - למען ההישרדות האישית שלהם. ילד צריך הורה שיאמר לו אמת, ידאג למזון, ידאג לצרכים האישיים שלו לחברה וביטחון ויהיה שם עבורו ברגעים קשים.

השאלות שאנו שואלים את עצמנו מאד רלוונטיות וחשובות לגבי אוהב/לא אוהב אותי. הורות אמיצה לא חוששת משאלות אלא פועלת בהשראתן. הבדידות וקשיי היומיום עלולים לאיים על הרווחה הנפשית שלנו ומרחיקים מהשאלות. אך דווקא אם נכיר בעובדה שאיננו מושלמים ושלכולם יש שאלות לגבי ההורות - נוכל להמשיך לעבוד בחריצות. ילדינו מעריכים אומץ ומאמץ (שורש זהה) לפעול עבורם. הערכה זו מתבטאת באהבה, מסירות וקשר שנותן כוח ומשמעות למשפחה שיש בה אהבה ואז השאלות מקבלות תשובה ❤️.