10 נקודות ליום חופשי עם הילדים
עודכן: 16 באוק׳
להקדים תרופה למכה - נקום ב 07:30 כאילו מדובר ביום רגיל. זה יום רגיל
אין צורך לשאוב מים מהבאר ולקצור חיטה ללחם - יש לנו מלא זמן פנוי - זאת ברכה אך לא סיבה לקום מאוחר. נתעורר לעשות פינוי פחים, אפיית לחם, השקיית אדניות והכנסת כביסה.
נעיר את הילדים מיוזמתנו, נכין אותם לכך שזה יום יצרני שבו צריך לדאוג שיום חופש לא יהפוך ליום עונש.
מה שאת צריכה - את יודעת, מה שאני צריך - אני יודע. נהיה מסודרים ואם אין לנו משימות בואי נצא מוקדם מהבית לפני שהם רבים על שרשפרף חרוזי הגיהוץ.
נקטין את "זמני החופש" ביום חופש ונרחיב את זמני הפעילות היצרנית.
מעשים יצרניים - הכנת א.בוקר (ע"פ יכולת וגיל), שטיפת הכלים, כביסה, זריקת זבל/קומפוסט, מחזור, השקיית עציצים, התלבשות ונעליים על הרגליים. זמן חופשי גורם להשתוללות - גם אצל מבוגרים.
נדפיס מסמך הזה, נתלה אותו במטבח לימים של חופשה - יולי-אוגוסט, חגי תשרי, שישי בוקר.
נקרא יחד אני ואת על מודל חלוקת זמן בין פנאי למטלות. 'פארטו 80/20' יאמר ש.... 80% מהזמן נקדיש למטלות ועבודה (הכנת בצק, כתיבת מסמכים, מאמצי פרנסה, עבודות בית) ו 20% מנוחה (קריאה, טלוויזיה, ספורט, בהייה בכוס קפה). אפשר 60/40 אם את רוצה יותר צעקות. מנוחה אינה יעד היא תוצאה של הצורך בעבודה. עבודה קודמת למנוחה ומספקת יותר. "זמן פנוי" ללא עבודה מקדם מריבות, צעקות, ילדים שלא יודעים מה לעשות עם החיים צורחים אחד על השני ועלינו.
ניסחתי מסמך. זכרי שלא מנסחים מסמכים בלי סיבה. תמיד יש סיבה ואם היא נשכחת נקרא יחד על "ההיסטוריה של האבן באנאיושי".
אני אוהב אותך. החיים ב-2026 יחסית נוחים ולא דורשים ריצה לבאר. למרות זאת אנו נקרעים בין פרנסה להוצאות. חוסר הצורך לצוד בשר הוליד בעיות שאפשר לקרוא להן שפע הבעיות או בעיות השפע - ילדים משועממים רבים, מסכים, השמנת יתר, שעמום עקום, שאלות קיומיות על פנאי.
אני רוצה להתנצל בפנייך. נאלצתי הבוקר להתבודד, לנסח מסמכים, לבטל תוכניות שלנו ברגע האחרון. קשה לי להגיד לילדה שלנו 12 פעם בבוקר "שימי נעליים" או "תתלבש". החיים לא מוש, יום ועוד יום. מתנצל שעזבתי אתכם ב 12:05 לבדכם לנסוע אל הלא-נודע ביום חופש מלא פוטנציאל. הוא רק עוד יום. בפעם הבאה נקום ב 08:00 ונצא ב 09:05. יום חופש טוב דורש עבודה. וכמו כל עבודה - תלוי איך מתעוררים אליה, באיזו שעה, באיזו תודעה.


מבחינתי השכמה ב4:45 כל בוקר ללא כחל ואולי עם קצת סרק. החופש והגשר של הילדים פועל ביקום שהוא לא מקביל אלא ביקום עקום שמתנגש מידי פעם. העיוות ההיסטורי וחוסר הגיוון בחופש לילדים בלי חופש להורים , הוא מה שהפך אותנו למה שאנחנו היום. אנא השלם:
מחבר אותי להוויה של טיול שנתי - זמן חופשי לתלמידים הוא זמן פציעות
היום כבר לא שולחים ילד משועמם לדפוק את הראש בקיר
"זמן חופשי גורם להשתוללות - גם אצל מבוגרים" מדויק והזדהיתי תודה על זה