בין הורות לחברות

הורות מתחילה בהריון והיא קשר בלתי נפרד ביננו ובין ההורים שלנו וכמובן ביננו ובין הילדים שלנו. היא כוללת אחריות, אהבה והמשכיות - "לא בוחרים הורים", ולא בוחרים ילדים.

חברות היא בחירה של יחסים עם אדם קרוב. חברויות בעבודה, חברויות שכנים וחברים שגדלנו איתם בילדות. גם הילדים שלנו שאיתם יש לנו יחסי הורה-ילד יכולים להיות חברים אך זו בחירה שנעשית עם השנים ולא מחליפה את הצורך ביחסי הורות. חברות טובה בין בני משפחה היא כזו כאשר שני הצדדים בוחרים בה כתוספת ליחסי המשפחה.

היתרונות והחסרונות ביחסי הורות נובעים מחוסר הברירה לבחור. קשר קרוב ואינטנסיבי מאופיין בתלות הדדית לעצם ההישרדות והחיים. היחסים עם ההורים שלנו משפיעים מאד על היחסים עם הילדים שלנו ועל עולמנו החברתי. לכן חשוב לפתח חברות עם הילדים, חיבה, משחק והנאות משותפות שהופכות את החיים לתענוג.

בפיתוח יחסי חברות עם הילדים לא נוותר ולא נחליף הורות, גבולות והיררכיה. חברות עם הילדים יכולה להתבטא במשחקים, טיולים, תחומי עניין וחוויות משותפות אך הרצון בחברות עלול לבלבל בהגדרת הגבולות הנכונים ביחסים ולתסכול ברגעים מאתגרים בהם אנחנו לא מצליחים לאזן בין הצרכים.

כהורים אנו פותרים לילדים בעיות, עוזרים, מפרנסים ודואגים לרווחה נפשית. הבחנה בין תפקידי ההורות והחברות תעזור לנו לבסס מערכת יחסים בריאה עם הילדים שאינה מבלבלת אותנו וכמובן לא מבלבלת את הילדים. ההירככיה של ילד כלפי הורה והכבוד שיש לצפות לו מהילדים הוא תוצאה של מחוייבות לתפקיד שיכול להיות לפעמים לא-מתגמל ויותר דומה לריצת מרתון מפרכת מאשר להליכה בפארק.

לא קיימות הנחיות מדויקות להורות, וגם לא לחברות - אנחנו לומדים עם הניסיון ולכן לא מפתיע שהורים שואלים עצמם "היכן עובר הגבול. מתי אני צריך להיות יותר הורה מחבר ולהיפך. התשובה אגב היא אישית, תלויה בסגנון היחסים והפניות הרגשית אך היא צריכה להישען על הבנת היחסים והגבולות עם כל ילד וילד.

הורות דורשת מאמץ, בני-משפחה, גננות ומחנכות, חברים ושכנים. השקעה נכונה בגורמים התורמים להורות שלנו תענה בתוצאות נהדרות לילדים וליחסי ההורות. אם יתמזל מזלנו הילדים שזכינו להיות הוריהם... אולי גם יבחרו בנו בדרכם להיות חברים. נצטרך לעבוד על כך קשה אך העונג יהיה גדול ✨.